top of page

הבריף:

לעודד שימוש בשירותי הדיגיטל של ביטוח לאומי במקום להגיע פיזית לסניפים.

התובנה:

הגעה פיזית לסניף כרוכה בשורה של אי-נעימויות, מהן ניתן להימנע ע"י שימוש בשירותי הדיגיטל.

תסריט: "אלה דברים שאותי מכעיסים"

קדמת סניף ביטוח לאומי, חוץ, יום.

בוקר קיצי רותח. תור של אנשים מיוזעים ועצבניים עומד מחוץ לסניף של ביטוח לאומי, שעוד לא פתח שעריו. לצידם הולכת חני נחמיאס, שמחויכת ומתחילה לשיר טייק-אוף על "אלה דברים שאותי משמחים" מ"צלילי המוזיקה":

לחכות בחוץ, בשמש קופחת,

להוציא תור מפקידה מצוברחת,

ולהביא מיליוני מסמכים,

אלה דברים שאותי מכעיסים.

זה ששואל שאלות בשרשרת,

לשמוע בסוף "זה לא כאן, גברת",

ולמלא ערמות של טפסים,

אלה דברים שאותי מכעיסים.

כשלחוץ לי, כשנמאס לי,

מהריטואל,

אז נזכרים שכל השירותים

הם נגישים גם... בדיגיטל!

​​

ביטוח לאומי רואים שומעים2.JPG

בסוף שקופית עם הלוגו של ביטוח לאומי וכתובת האתר.

​​

bottom of page